טיול עצמאי ליפן
מה מצפה לנו בטיול ליפן ?
העיר | מספר ימים | לינה |
קיוטו | 3 | קיוטו |
אוסקה | 1 | קיוטו |
טוקיו | 3 | טוקיו |
אקונה | 2 | אקונה |
טוקיו | 2 | טוקיו |
יפן הגדולה והמורכבת מציעה מגוון גדול ועצום של דירות Airbnb ובתי מלון, ממחיר של 50 דולר ללילה ועד אלפי דולרים ללילה.
תבחרו את המלון לפי התקציב שלכם, רק דבר אחד בסיסי וחשוב שתקפידו – שהמיקום יהיה במרכז העיר וקרוב לתחנת הרכבת – הדבר הזה יחסוך לכם הרבה מאוד זמן ויעילות הטיול שלכם. ביפן תמצאו סוגים שונים של בתי מלון כמו:
מלונות עסקים
ריוקאן – זהו מלון בסגנון יפני, הכל על הרצפה. יושבים על פוטונים וישנים במזרונים שעל הרצפה. אמבטיות השירותים הם בדרך כלל משוטפים – מומלץ לנסות.
מלונות קפסולה – תאים לשינה בלבד אפשרי עם טלויזייה. שירותים ואמבטיות – משותפים.
כאמור יפן היא שילוב של מזרח ומערב וכך גם האוכל. ללא ספק האוכל היפני המסורתי הוא מיוחד והוא בהחלט לא יתאים לכל אדם. אבל מאכל הסושי חוצה טעמים והוא טעים ברמות שלא הכרנו.
המטבח היפאני הוא רב גוני ממאכלי ים ועד ירקות, כמו: אטריות סובה ואטריות אודון בשלל רטבים, אוקונומיאקי, גיוזה, מרק ראמן, טמפורה של ירקות, בשרים ברוטב טריאקי ותבשילים כמו סוקיאקי – נתחי בקר פרוסים המבושלים עם ירקות, סויה, סוכר וסאקה.
האוכל הטעים והזול הוא אוכל רחוב הנמצא בדוכנים ובשווקים.
חנויות המכולת נפוצות ביפן, הנקראות Convini, כמו: Seven Eleven, Family Mart ו-Lawson, והן מוכרות מסנדויצים, מנות חמות וקרות, פירות ועד סושי ארוז.
אל תוותרו לשבת במסעדה ולאכול סושי על גבי מסוע מסתובב.
קריוקי – קראוקה (Karaoke)– נפוץ ביפן. צעירים לצד מבוגרים מבלים בשירה באולמות קטנים וגדולים.
משחקי הימורים – באולמות נוצצים עם מסכים אלקטרוניים שברקע רעש והמולה אבל כולם נהנים.
חנויות 100 יין (Hyaku-en shoppu) – חנויות קטנות וענקיות (כמה קומות) בסגנון של “הכל בדולר” בהם תמצאו מכפית פלסטיק עד גופיות ותחתונים.
אונסן (Onsen) – ביפן קיימים מעיינות זורמים חמים רבים בהם נוהגים להתרחץ לבריאות ולנפש. הם בדרך כלל מחוץ לעיר בטבע בתוך בתי מלון או באולמות סגורים. הרחצה בהם בהפרדה בין גברים ונשים ובערום מלא.
קיוטו Kyoto
קיוטו (ביפנית: “עיר הבירה”) נחשבת למרכז התרבותי של המדינה. היא הייתה עיר הבירה של יפן בשנים 794–1868, וכיום משמשת כבירת מחוז קיוטו. העיר כוללת 11 רבעים, ומונה כ-1.5 מיליון איש . היא נמצאת במרחק 365 ק”מ מטוקיו.
זאת עיר עם היסטורה עשירה, דתית, מסורתית ורוחניות, עם הרבה מקדשים בודהיסטיים ואתרים עתיקים.
בגלל הריחוק שלה מהים פותחה כאן חקלאות מיוחדת שתרמה לקולינאריה העשירה והמיוחדת.
המלון Cross Hotel Kyoto
נחתנו בשעה 8 בבוקר בשדה תעופה באוסקה.
לקחנו הסעה למלון .
– מלון מומלץ במרכז קיוטו. Cross Hotel Kyoto
המלון במרחק של כ- 5 דקות מתחנות הרכבת ומהחשמלית. אנחנו – המלון ממוקם במקום מרכזי ותוסס. שירות של המלון – מצויין.
המלון קרוב לשוק האוכל (650 מטר) ול- רובע גיון Gion – הגיישות – 1,200 מטר.
. הרחוב מאחורי המלון מלא במסעדות ובפבים
.לאחר התארגנות ומנוחה קלה בחדרים, יציאה בשעה 16.00 לסיור עצמאי
שוק האוכל נישיקי - Nishiki Market 錦小路通
השוק פתוח עד 6 בערב .
“המטבח של קיוטו” כך מכונה השוק הארוך והצר שמשני צדדיו חנויות, דוכנים ומסעדות.
מקום עמוס אבל אווירה נעימה, שבו תוכלו למצוא את כל מאכלי הרחוב היפני, כמו: פירות ים, מרקי ראמן, סובה, ואודון בטעמים מאד ביתיים, ממתקים יפניים, חמוצים, והרבה סושי.
בקרבת השוק תמצאו רחובות צרים של מסעדות וביגוד.
הנהר הוא באורך כ-30 קילומטרים שעובר בקיוטו.
על נהר קמוגאווה קיימים כמה גשרים וגשר לגיו הוא הגשר המרכזי המוביל לאזור גיון (לאזור הגיישות) ולמקדש יאסאקה. הנוף מהגשר הוא יפה, ובלילה הוא מקבל תוספת של אורות שמקנה לו אופי רומנטי. צעירים רבים יורדים לשפת הנהר כדי לבלות ערב עם בירה ואוכל.
מקדש יאסאקה Yasaka Shrine
רובע גיון - הגיישות
סיור חינמי localized
כאן לקחנו סיור חינמי של שעתיים בשכונת גיון. מסתובבים בשכונה ומסבירים על גיישות, ההיסטוריה ואיך היום.
האתר : https://www.kyotolocalized.com/
משך הסיור – 2 שעות שעת הסיור – 17.30
המקום – מול הפסל של IZUMO-NO-OKUNI ( ליד גשר לגיון Shijo Bridge )
טיפ – כ- 10 דולר.
הגיישה ורובע גיון
הפירוש של המילה ביפנית היא “אמן” ו אומנות”.
הגיישה היא אשת בידור יפנית מסורתית, שכישוריה כוללים ריקוד ונגינת מוזיקה יפנית קלאסית, טקס התה ועוד. גיישות מתלמדות נקראות “מאיקו “. האיפור הלבן, הקימונו הססגוני והתספורת הייחודית הפכו לסימן ההיכר של הגיישות. החוק היפני אוסר על נשים להתחיל את הכשרתן לפני גיל 18, מלבד בקיוטו, שם ניתן להתחיל בגיל 15. ולפיכך הן יצרו לעצמן תדמית של אמניות ומשכילות.
גיישה חייבת להיות רווקה, ואם ברצונה להתחתן עליה לפרוש מעיסוקה.
הגיישות המודרניות חיות בבתי התה המסורתיים בעיקר בעת התלמדותן. גיישות ותיקות יותר יכולות להרשות לעצמן להתגורר לבדן. לפני המאה ה-20 התחילה הגיישה את התלמדותה בגיל ארבע, אך כיום לומדות הילדות בבית ספר ורק בגיל מאוחר יותר מקבלות את ההחלטה להפוך לגיישות. לעיתים גם נשים בוגרות מחליטות להפוך לגיישות.
הגיישה המודרנית עדיין לומדת את האמניות המסורתיות: ריקוד, שירה, נגינה בכלים שונים, משחקים, קליגרפיה, טקס תה, ספרות ושירה.
קיוטו נחשבת לעיר בה השתמרה מסורת הגיישות בצורה השלמה ביותר.
רובע גיון המפורסם ביותר בקיוטו הוא המקום שבו נמצאות הגיישות והמייקות. ברחוב הייעודי Hanamikoji עם הסמטאות הצרות שלו, נראה את בתי התה מעץ, שבו הגיישות מארחות. בלילה האזור מואר בפנסים מסורתיים והיר מושכת אליה מבקרים רבים מסיירים במקום. קשה אבל אפשרי לראות את הגיישות בחוץ בבגדי קימונו ובאיפור לבן כבד.
רחוב פונטו-צ’ו Pontocho
רחוב פונטו-צ’ו הוא ביתם של רבים מבתי האוקיה והתה המסורתיים של העיר. הרחוב מתעורר לחיים בלילה בו תמצאו בארים ומסעדות עם מטבח יפני מסורתי ומודרני. הרחוב גובל עם נהר הקמוגאווה המוסיף ליופיו של הרחוב. בנוסף, תוכלו לשבת במסעדה עם מרפסת הפונה לנהר .
סיור חינמי בקיוטו
מקדש הזהב Kinkaku - ji Temple
פתוח מ 9:00 בבוקר עד 17:00 בערב. דמי כניסה: 400¥.
זהו מקדש זן בודהיסטי והוא אחד המבנים היפים והפופולרים ביותר בקיוטו. בגן יפה עם אגם מוצב מקדש הזהב. המקדש מצופה בעלי זהב טהור. הוא מוגדר כאתר היסטורי ונוף מיוחדים, והוא אחד מ-17 המקומות שהם אתרי מורשת עולמית בקיוטו. בשנת 1950, נשרף המקדש על ידי נזיר מתחיל חולה נפש. הוא שוחזר במדוייק, יש ויגידו שעלי הזהב הם דקים יותר.
מקדש Ryoanji
שעות פתיחה: מ 8:00 בבוקר ועד 17:00 בערב. דמי כניסה: 500¥.
מקדש ריואן-ג’י הוא גם מקדש זן (בודהיסטי).
המקדש הוא סוג מעודן של עיצוב גן מקדשי זן יפני הכולל בדרך כלל תצורות סלע גדולות וייחודיות המסודרות בתוך מטאטא של חלוקי נחל חלקים ( סלעי נהר מלוטשים קטנים שנבחרו בקפידה) שנגרפו לתבניות ליניאריות המאפשרות מדיטציה. המקדש והגנים שלו רשומים כאחת מהאנדרטאות ההיסטוריות של קיוטו העתיקה , וכאתר מורשת עולמית של אונסק”ו . אם נסתכל על הגן שממול למקדש נראה מלבן עם חצץ לבן שגולו 248 מטרים רבועים, ובתוכה מונחות חמש עשרה אבנים בגדלים שונים, מורכבות בקפידה בחמש קבוצות; קבוצה אחת של חמש אבנים, שתי קבוצות של שלוש ושתי קבוצות של שתי אבנים. האבנים מוקפות בחצץ לבן, שנגרף בקפידה מדי יום על ידי הנזירים. הצמחייה היחידה בגן היא קצת אזוב מסביב לאבנים. יש גם בית תה וגן תה, מהמאה ה-17. ליד בית התה נמצא אגן מים מפורסם מאבן, עם מים זורמים ללא הרף.
גשר טוגטסוקיו Togetsukyo Bridge
הגענו לרובע אראשיאמה המוקף בהרי אראשיאמה, הוא מקום תיירותי השני בחשיבותו בקיוטו. הוא מלא במקדשים ואתרים יפים, כמו: הרחוב הראשי של אראשיאמה, גשר טוגטסו-קיו המפורסם, הליכה במעלה הנהר לפארק קמייאמה-קואן , או אל מקדש טנריו-ג’י והלאה אל חורשת הבמבוק .
הגשר חותה את נהר קצורה. שימו לב שעמודי הגשר הם מבטון כאשר המעקות הם מעץ.
הנוף הנשקף ממנו הוא מדהים. בתקופות של פריחת הדובדבן וצבעי הסתיו מתקבל נוף מדהים אשרמושכים אליו קהל רב.
הגשר מפורסם בעולם בגלל צילומי סרטים וטלויזיות.
טיילו ברחוב שלפני הגשר, חצו את הגשר ומעל הגשר הביטו בנוף המדהים של הנהר , המפלים והסירות השטות בו.
גן אָרָשִיָאמה (Arashiyama Bamboo Grove)
יער הבמבוק , Arashiyama Bamboo Grove הוא יער טבעי של עצי במבוק ענקיים. נוף פראי. הפארק משתרע על שטח של 16 קמ”ר ובו גדלים במבוקים מסוג מוסו. שצמחים בצורה מדהימה. בגן מספר שבילים לתיירים, בית קברות ונקודות קדושה. היפנים נוהגים לבקר בו בסופי השבוע.
בקשתי מהמדריכה לחוות מגורים של משפחה יפנית.
המדריכה נענתה וסידרה לנו ביקור אצל חברתה המבוגרת.
הבית הוא של זוג מבוגר בני כ 75 שנים. בית של משפחה מבוססת.
על מה שמנו לב:
· בכניסה יש לחלוץ נעליים.
· היפנים מקפידים על אסתטיקה– בית יפה ומסודר.
· היפנים מקבלי אורחים מעולים – התקבלנו בחביבות ובהתרגשות והתכבדנו בסוגי תה ועוגות.
· הריהוט היפני נמוך ויושבים על פוטונים – נכון פגשנו ריהוט נמוך ופוטונים, וגם ריהוט רגיל כנראה בגלל הגיל.
· בבית יפני תמצאו “פינת קודש” בהם הם מרכזים דברי קדושה ואמונות טפלות. בבית שבקרנו היה “ארון קודש” גדול ויפה עם תאורה.
· כידוע אין לתת כסף או טיפ ליפנים. הבאנו להם חנוכיה גדולה ויפה, ופריטים קטנים של “תפילת הדרך” “עין הרע”.
מקדש פושימי אינרי Fushimi Inari Taisha Shrine Senbon Torii) )
“המקדש הכתום” (כך הוא מכונה, למרות שהרבה מקדשים בצבע בכתום. הצבע הכתום ביפן מסמל את האמונה “נגד עין הרע” – אצלנו הצבע הוא כחול…..).
מקדש גדול ומרשים ביופיו שנמצא למרגלות הר ” אינארי”. הוא מתחיל בכניסה וממשיך ביער ומסתיים במעלה ההר.
בכניסה פוגשים את המקדש ובו שני פסלי שועלים “השומרים” על המקדש, בהמשך נפגוש עוד פסלי שועלים. לאחר מבנה המקדש, נכנסים לפרוזדור ארוך הבנוי משערים כתומים (הכיתוב שעל העמודים הם שמות של תורמים) שמתפצל לשבילים נוספים שאורכם הכללי הוא כ- 4 ק”מ.
בהחלט אפשר להסתפק בכניסה למקדש והליכה בפרוזדור השערים הכתומים עד למיצוי המקום.
רצוי לבוא בשעות הבוקר כי לאחר מכן יש עומס וצפיפות.
מקדש קיומיזו-דרה Kiyomizu-dera
שעות פתיחה – מידי יום, מ- 6:00 בבוקר ועד 18:00 בערב.
דמי כניסה: 300¥.
מקדש קִיוֹמיזוּ-דֶרָה (Kiyomizu-dera) הנקרא גם “מקדש המים הטהורים”, הוא מקדש בודהיסטי המפורסמים ביותר ביפן, והמוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו. הוא ממוקם למרגלות הר אוטובה, חלק מרכס הרי היגאשייאמה השולט על מזרח קיוטו. מקדש גדול שבאולם המרכזי שלו יש מרפסת גדולה, הנתמכת בעמודים גבוהים והבולטת על צלע הגבעה שממנה נשקף נוף יפה ופסטוראלי. (מרפסות גדולות ואולמות מרכזיים נבנו באתרים פופולריים רבים בתקופת “אדו” כדי להכיל מספר רב של עולי רגל).
למעלה מאלף שנים, המאמינים הגיעו כדי להתפלל אל פסל האלה קאנון בעלת 11 הראשים.
ירידה מהמקדש לוקחת אותך לעמק גדול של חורשה שנמצאת מתחת לאולם המרכזי. שם גם נמצאים: מקדשים, אבני קודש ומפל Otowa, שבו שלושה ערוצי מים נופלים לתוך בריכה. המבקרים יכולים לתפוס במוט עם משורה ולשתות את המים. היפנים מאמינים שיש להם כוחות של הענקת משאלות ולכן הוא נקרא “מקדש המים הטהורים”. יש גם את ה-Tainai Meguri, מנהרה אפלה שנאמרה מייצגת את הרחם.
סננזקה ניננזקה Sannenzaka Ninenzaka
הליכה קצרה ברגל וחזרנו לרובע היגאשייאמה (שהיינו בו אתמול) . כאן נבקר בדגם קטן של קיוטו הישנה המסורתית – עיר בירה העתיקה.
הרחוב הראשי והסמטאות מרוצפים באבן ומיועדים להולכי רגל. ברחוב הראשי קיימים בתי מגורים , מסעדות ובתי קפה מסורתיים. כדי לקבל חוויה מעשית של התרבות היפנית, קיימים בתי תה כולל טקסי תה עם מייקו וגיישה. בסמטאות ניתן לראות את מגורי העץ המסורתיים.
נעים לטייל ברחוב הראשי ובסמטאות ולחוש את האוירה של “פעם”.
· האתר : https://www.OSAKAlocalized.com/
· משך הסיור – 2.5 שעות
· שעת הסיור – 13.30
· המקום – התחלה – Apple Store Shinsaibashi . סיום – Namba City.
מקומות שנסייר בהם
אממורה Amemura
המקומיים – היפנים, מכנים מקום זה “אמה-מורה”. לסמליות, אנחנו רואים שם את פסל החירות שמציץ למטה ברחובות. מאזור תעשייתי הוא הפך לאזור לצעירים עם ברים ומועדוני לילה, שחלקם מנוהלים על ידי מערביים. יש גם הרבה חנויות וינטג’, יד שנייה ופריטי אופנה (חלקם מארה”ב).
.Shinsaibashi-Suji Shopping Street
רחוב הקניות התוסס והמפורסם של אוסקה. כאן תמצאו חנויות, מסעדות ואפילו מרכזי קניות לאורך הרחוב הזה. כאן תמצאו, מבוטיקים אופנה יוקרתיים ועד חנויות מזכרות במחירים סבירים, כמו גם מוצרים יפניים מסורתיים ואוכל רחוב. האווירה תוססת ואנרגטית, מה שהופך אותה ליעד פופולרי עבור מקומיים.
דוטונבורי – Dotonbori
אזור דוטונבורי ידוע כאחד מאזורי התיירות וחיי הלילה העיקריים של אוסקה. האזור עובר לאורך תעלת דוטונבורי מגשר דוטונבוריבאשי לגשר ניפונבשי ברובע נמבה. מבחינה היסטורית רובע תיאטרון, הוא כיום אזור חיי לילה ובידור פופולרי המאופיין באווירה האקסצנטרית שלו ושלטים מוארים גדולים.
אחד המאפיינים הבולטים של האזור הוא שלט חוצות מואר של חברת הקונדיטוריה Glico המציג את תמונתו של רץ שחוצה קו סיום, שלעתים קרובות נתפס כסמל של אוסקה בתוך יפן.
רובע נאמבה Nanba
הרובע הזה הוא “הדרום” של אוסקה ( Naniwa , שמה הקודם של אוסקה) היא מהווה את המרכז התחבורתי של אוסקה (כאן נפגשים מסופי הרכבת המרכזיים של העיר ושלושה קווי רכבת תחתית של אוסקה .
יצאנו בשעה 10 בבוקר מהמלון בקיוטו והגענו בשעה 13.00 למלון בטוקיו – סה”כ 3 שעות.
המרחק הוא כ-450 ק”מ. המסלול:
· לקחנו מונית לתחנת קיוטו (אפשר אוטובוס) – 10 דקות .
· נוסעים ברכבת מהירה לטוקיו – שינקנסן (Shinkansen) – 130 דקות – מחיר 8,360 יין (217 שקל)
· בטוקיו – רכבת JR ל- Simbashi – 4 דקות
· הליכה למלון 6 דקות
קצת על הרכבת
השינקנסן שתרגומו ”קו ראשי חדש”, היא רשת של קווי רכבת מהירות ביפן שנוסדה בשנת 1964. בתחילה, היא נבנתה כדי לחבר אזורים יפניים מרוחקים עם טוקיו, הבירה, כדי לסייע לצמיחה כלכלית ולפיתוח. רכבת זאת מגיעה למהירות שיא של 320 קמ”ש. זאת מסילה מיוחדת שלא קשורה ולא מתחברת לרשת הרכבות הרגילות. חלק גדול מהמסילה של המערכת עוברת דרך מנהרות. הרכבת בטוחה ונוחה. הנוסע לא מרגיש את מהירות הרכבת ולא שומע את רעש המנועים.
על מזוודות גדולות יש לשלם תשלום נוסף. WIFI – חינם.
טוקיו היא עיר הבירה של יפן המהווה את המרכז התרבותי והכלכלי של המדינה. טוקיו ממוקמת בחופו המזרחי של האי הונשו שהוא האי הראשי של יפן, על גדות מפרץ טוקיו. בטוקיו חיים למעלה מ-13 מיליון תושבים, ובטוקיו רבתי מעל ל-35 מיליון תושבים, מה שהופך את מטרופולין טוקיו למטרופולין הכי מאוכלסת בעולם. למעלה משני מיליון איש המתגוררים מחוץ לעיר נוסעים בקביעות לעבוד בתוך העיר טוקיו.
התמ”ג של טוקיו הוא הגבוה ביותר בעולם. זוהי אחת הערים המתקדמות והמודרניות בעולם. קו הרקיע שלה עמוס בגורדי שחקים המעוצבים בחדשנות; מערכת התחבורה הציבורית שלה נחשבת לטובה ביותר בעולם; מערכת הכבישים שבה הומה ויעילה; וניתן למצוא בה אזורי קניות ובילוי המשלבים בין המודרניות של עיר מערבית גדולה לבין מאפיינים יפניים מסורתיים, חלקם ייחודיים לאזור טוקיו.
מרכז טוקיו מורכב מ-23 ערים במעמד של “רובע מיוחד”. כל הרבעים האלה הם ישויות עירוניות עצמאיות, עם ראש עיר נבחר ומועצה נבחרת, אך חלק מהפונקציות המשותפות לרבעים מנוהלות על ידי ממשלת מטרופולין טוקיו. נכון לשנת 2003, התגוררו ברבעים 8.34 מיליון תושבים. צפיפות האוכלוסין הממוצעת: 13,416 נפשות לקמ”ר, פי 30 מישראל (בישראל 426).
הרובעים עיקריים
שיבויה, – אזור בילוי הידוע כאחד ממתחמי הקניות השוקקים בעולם במרכזה של טוקיו, ובו גם מצוי הארמון הקיסרי – במקום בו עמדה בעבר טירת אדו. שיבויה הוא מרכז אופנה, קניות ובילויים יוקרתי והומה בצורה יוצאת מגדר הרגיל אפילו בקנה המידה של טוקיו. מעבר החצייה המרכזי בשיבויה, הסמוך לתחנת הרכבת שיבויה, הוא מעבר החצייה ההומה ביותר בעולם. אתרים מפורסמים בשיבויה: חנות הכלבו 109 ופסלו של הכלב האצ’יקו.
שינג’וקו. – בו נמצא בניין השלטון המטרופוליני של טוקיו.
גינזה – אזורי הקניות והבידור העיקריים של טוקיו.
מינאטו-קו – מצוי מגדל טוקיו – מגדל תקשורת ותצפית. למגדל תומכות פלדה והוא הגבוה בעולם.
אואנו – מצוי פארק אואנו וגן החיות אואנו וכן מספר רב של מוזיאונים. סמוך לפארק אואנו נמצא שוק אמיוקו, אחד השווקים הגדולים באסיה, בו ניתן למצוא בגדים, אביזרי אופנה, מוצרי מזון ומתנות.
תחבורה
מערכת התחבורה הציבורית בטוקיו נחשבת לטובה ביותר בעולם. מערכת הכבישים שבה הומה ויעילה.
שדות תעופה – טוקיו שני שדות תעופה מרכזיים. נמל התעופה טוקיו האנדה, שהוא נמל התעופה הגדול ביפן, ומשמש בעיקר לטיסות פנים, ונמל התעופה הבינלאומי נריטה .
אוטובוסים – תפקיד משני בלבד והם מיועדים להשלמת קווי הרכבת התחתית.
מוניות – המוניות משמשות את תושבי טוקיו בעיקר אחרי חצות הלילה, כאשר קווי הרכבת התחתית אינם פעילים. יקרים.
רכבות בטוקיו
מערכת הרכבות היא אמצעי התחבורה הראשי של טוקיו (ושל יפן). בטוקיו נמצאת גם תחנת שינג’וקו שהיא תחנת הרכבת העמוסה בעולם. בהיותה מהיעילות, נקיות, מורכבות ומקיפות בעולם. הטוקיו-מטרו נחשבת לטובה ביותר בעולם.
בטוקיו יש כמה סוגי רכבות: עילית ותחתית, וכמה חברות רכבות כמו Tokyo Metro וחברת Jr.
כרטיסים
כמה כללים:
· בעזרת גוגל מפות אפשר לדעת איזה קו מגיע ליעד, כמה עולה כרטיס, וכמה תחנות יש עד היעד. הגוגל עוזר ופשוט להבנה. מסודר לפי צבעים של הקווים ואפילו המלצה לאיזה מספר קרון להיכנס כדי לצאת הכי קרוב לתחנה.
המלון נמצא באזור מינאטו-קו, במיקום נוח במרחק של 3 דקות הליכה מהתחנות שינבאשי (Shinbashi) ושיודומה (Shiodome), ויש בו יחידות אירוח מעוצבות ומודרניות. מקום האירוח כולל גם ספא מפואר ומרכז כושר שתוכלו להתאמן בו בחינם, ומספק גישה חופשית לאינטרנט אלחוטי בכל האזורים.
החדרים נמצאים מעל הקומה ה-24 ומשקיפים לנופי העיר. אלה חדרי אירוח מרווחים עם מקרר, טלוויזיה עם מסך שטוח וערוצי לוויין ומטהר אוויר / מפזר אדים. תוכלו ליהנות מטבילה מרעננת בחדר הרחצה הצמוד והמעוצב. יש גם כספת ומוצרי טיפוח.
הגענו למלון – הכנות
· קבלת חדרים
· קבלת המזוודות שנשלחו מקיוטו
· קונים כרטיסים לאקונה AKKUNE FREE PASS. בתחנת שינג’וקו
נוסעים לתחנת שינג’וקו במשרד התיירות (לא משרד הכרטיסים הרגיל) של חברת ODAKYU הנמצא מתחת לחנות הכולבו של ODAKYU, אפשר לקנות כרטיס מלא הנקרא Hakone FreePass ב-8000 ין לאדם .
סיור ערב בטוקיו
· אנחנו יוצאים לטיול בשעה 16.00 – איזור “שיבויה”
· נוסעים ישירות לתחנת “שיבויה”
אזור שיבויה SHIBUYA
מה נראה ב”שיבויה“
תחנת הרכבת שיבויה – תחנה עמוסה ויפה אך עוברת שיפוץ
ואמורה להסתיים בשנת 2028.
מעבר החציה הרחב ביותר בעולם
– Shibuya Scramble Crossing – נקודה מפורסמת בסיור שלנו הוא הצומת הסואן שבו נמצאים מעברי החציה
הרחבים בעולם שמסביבם בניני ענק מוארים במסכי טלויזיה ושלטי חוצות. מאות אנשים
חוצים הזמן אחד את הצומת.
בית קפה “סטארבקס”
Starbucks – ליד מעבר החציה
המפורסם נמצא בית הקפה “סטארבקס” . בית הקפה הגדול מציע בארבע קומות שלו קומת קפה ומאפים, קומת תה,
קליית קפה ואוסף גדול של ספלי קפה.
“הסוד” בכל קומה תוכלו לשבת, להשקיף ולצלם את הצומת של מעברי
החציה….לא לגלות לאף אחד.
מרכז גאי
Center Gai – אזור מסחרי של בילוי וקניות שצעירים
רבים אוהבים לבלות בו: במועדוני לילה, במסעדות ובברים. זה גם המקום שבו צמחו ופרחו
עיצובי אופנה יפנים.
פסל האצ’יקו ליד תחנת שיבויה – ביציאה מתחנה שיבויה וצמוד למעבר
החציה נמצא פסל של הכלב האצ’יקו. לפי
הסיפור המפורסם משנת 1930 לערך, הכלב חיכה לאדונו, המרצה באוניברסיטה כל יום מול
תחנת שיבויה והמשיך לעשות זאת במשך שנים גם לאחר שאדונו נפטר – סרט וספר מומלצים
מאוד.
תחנת הרכבת שינג’וקו Shinjuku station
מרכז שינג’וקו
בנינים גבוהים עם שלטים מוארים ומסכי טלויזייה עליהם, והרבה אנשים מצטופפים במרכז שמזכיר את “הטיימס סקוור” . מסעדות פאבים חנויות אופנה ותלבושות מיוחדות מוסיפים לאווירה הקרנבלית.
בניין עיריית טוקיו Metropolitan Govermment
ברובע זה נסייר סביב גורדי השחקים, ובראשם המבנה המרשים של עיריית טוקיו Metropolitan Govermment משנות התשעים של המאה הקודמת, שעלות בנייתו היתה למעלה ממיליארד דולר. נעלה למרפסת התצפית (בחינם) של בניין העיריה לראות את העיר שינג׳וקו והעיר טוקיו.
פארק שינג’וקו גיואן Shinjuku Gyoen National Garden
דמי הכניסה כ 200 יין
שינג’וקו גיו-אן (新宿御苑) הוא פארק גדול שהיה במקור מקום מגורים של משפחת נאיטו בתקופת אדו. לאחר מכן, הוא הפך לגן בניהולה של סוכנות הבית הקיסרית של יפן . כיום זהו גן לאומי בשטח השיפוט של המשרד לאיכות הסביבה . הגן, ששטחו 58.3 דונם, משלב שלושה סגנונות ברורים של גנים: צרפתי, אנגלי ויפני . ניתן למצוא בית תה יפני מסורתי בתוך הגנים. בתקופת פריחת הדובדבן הרבה מבקרים באים לבקר את הפארק היפה להפליא. בגן יש יותר מ-20,000 עצים, כולל כ-1,500 עצי דובדבן הפורחים מסוף מרץ , ועצי ארזי ההימלאיה המלכותיים, המתנשאים מעל שאר העצים בפארק, עצי צבעונים, ברושים ועצי דולב. בנוסף יש כאן יש למעלה מ-1,700 מיני צמחים טרופיים וסובטרופיים בתצוגה קבועה.
מוזיאון דיגיטלי – teamLab
תחנת רכבת – Shin-Toyosu Sta
יש להזמין כרטיסים מראש. מחיר כ- 25 דולר.
שעות ההופעה : משעה 11 עד 7 בערב.
זמן ההופעה – שעה עד שעתיים. יש תור שצריך לחכות בסבלנות.
אין אפשרות ביטול.
המוזיאון הדיגיטלי הוא שילוב של הקרנות דיגיטליות עם אלמנטיים ממשיים, כמו מראות, מים ועוד.
התוצאה: אולם של אורות, אולם של בריכת דגים שמגיעים עד הברכיים, אולם ששוכבים על הרצפה ומעלה עלים ופרחים סביבך, אולם של ביצים שאתם הולכים ביניהם ועוד.
רובע טאיטו (Taito)
אזור אסאקוסה Asakusa ))
אזור אסאקוסה הוא אזור עתיק השומר על האווירה של טוקיו הישנה. באזור זה נפגוש מקדשים, שווקים, חנויות יצירה מסורתיות ודוכני אוכל רחוב.
מרכז מידע תיירותי תרבות אסקוסה kusa Culture Tourist Information
המרכז נמצא בבניין שממול למקדש סנסו-ג’י . זהו מרכז מידע לתייר, הכולל עמדת מידע, חלל תצוגה, בית קפה ומרפסת תצפית. הכניסה לכל המתקנים חינם. מרכז המידע לתיירים מארגן גם סיורי הליכה מודרכים בשפה האנגלית בחינם באסקוסה בכל סוף שבוע. אנחנו עלינו למרפסת התצפית לצפות בכל אזור המקדש, רובע טאיטו וחלקים נוספים של טוקיו, כמו מגדל טוקיו ועוד – בחינם. מומלץ מאוד.
מקדש סנסו-ג’י Senso-ji Temple
מקדש סנסו-ג’י הידוע גם בשם אסקוסה קנון, הוא מקדש בודהיסטי עתיק הממוקם באזור אסקוסה שברובע טאיטו שבטוקיו. זהו המקדש העתיק ביותר בטוקיו, ואחד המקדשים המשמעותיים ביותר בו. הוא האתר הדתי הפופולרי ביותר בעולם, עם למעלה מ-30 מיליון מבקרים בשנה ושנס הדגל שלו הוא “חמלה”. באזור שמסביב יש הרבה חנויות מסורתיות ומקומות אכילה הכוללים מנות מסורתיות (אטריות בעבודת יד, סושי, טמפורה וכו’.
“הקמינרימון” הנקרא גם “שער הרעם” הוא החלק החיצוני מבין שני שערי כניסה גדולים שמובילים בסופו של דבר למקדש. השער, על הפנס והפסלים שלו, פופולרי בקרב תיירים. גובהו 11.7 מטרים, רוחבו 11.4 מטרים (השער הראשון נבנה ב-941, אך השער הנוכחי הוא משנת 1960, לאחר שהשער הקודם נהרס בשריפה ב-)1865.
הרחוב המוביל משער הרעם למקדש עצמו (עם הגג הירוק לאורך הרחוב), עמוס בחנויות קטנות שמוכרות מזכרות החל ממניפות, אוקיו-אי ( הדפסי עץ ), קימונו וגלימות אחרות, מגילות בודהיסטיות, ממתקים מסורתיים החנויות עצמן הן חלק ממסורת חיה של מכירה לעולי רגל שהולכים למקדש.
אזור אוּאֶנוֹ (Ueno)
פארק אואנו Ueno Park
פארק אוּאֶנוֹ הוא פארק ציבורי רחב ידיים באזור אואנו שברובע טאיטו. הפארק הוקם בשנת 1873 על אדמות שהיו שייכות בעבר למקדש קאנאי – ג’י . פארק אואנו נחגג גם באביב בשל פריחת הדובדבן וההנאמי שלו . לפארק זה מגיעים למעלה מעשרה מיליון מבקרים בשנה, מה שהופך אותו לפארק העירוני הפופולרי ביותר ביפן. בדרך כלל בשבתות נערכים הופעות וירידים. בפארק קיימים: אגם יפה, גן חיות, ומוזיאונים.
שוק אואנוmarket Ueno
קרוב לתחנת הרכבת אואנו נמצא שוק אואנו. הוא שוק יפאני אותנטי הפופולרי לתיירים ולמקומיים כאחד. כאן תוכלו לראות, לקנות ולאכול פירות ים טריים, ירקות וכו’, וכן יש הרבה חנויות שמוכרות אוכל רחוב ואוכל מקומי תוכלו למצוא גם חנות לממכר בגדים, חנות ספורט ומסעדות שונות. כייף להסתובב בשוק ססגוני זה לאכול ולקנות בגדים במחירים אטרקטיביים.
שוק אמיוקו MARKET AMEYOKO
קרוב לשוק אואנו. הוא שוק שמתפרס בסמטאות. הוא שוק נקי יותר עם מסעדות פועלים רבות.
שוק הדגים הישן – Tsukiji
כאן נאכל ארוחת צהריים
שוק צוקיג’י (築地市場, Tsukiji shijō ) הוא אטרקציה תיירותית מרכזית עבור מבקרים מקומיים ומחו”ל בטוקיו . האזור מכיל שווקים קמעונאיים, מסעדות וחנויות נלוות לאספקת מסעדות. לפני 2018, זה היה שוק הדגים ופירות הים הסיטונאי הגדול בעולם. השוק נפתח ב-11 בפברואר 1935 כתחליף לשוק ישן יותר שנהרס ברעידת האדמה הגדולה בקאנטו ב-1923 . הוא נסגר ב-6 באוקטובר 2018, כאשר פעילות סיטונאית עברה לשוק טויוסו החדש . כאן תוכלו להנות מסושי טעים ואוירה של שוק. מומלץ לבקר בשעות לפני הצהריים.
כאן אנחנו נפרדים
מהמדריכים שלנו.
הנסיעה שלנו מטוקיו לאקונה
· יום לפני כן קנינו כרטיס Hakone Freepass ליומיים (נדבר עליו יותר מאוחר) במחיר 8,000 יין, הכולל: נסיעה ברכבת מטוקיו להאקונה הלוך וחזור ונסיעות בכל כלי הרכב לטייל בהאקונה.
· יצאנו מהמלון בשעה 8.45 בבוקר – הליכה 10 דקות ומגיעים לתחנת הרכבת שינבאשי (Shinbashi) ומשם לתחנת בתחנת שינג’וקו לרכבת ODAKYU. נוסעים ברכבת כ- 60 דקות להקונה עד תחנת הרכבת Odawara – הגענו בשעה 10:30.
· בהתאם לסיכום שלנו עם המלון, בתחנת הרכבת Odawara חיכה לנו אוטובוס-שאטל של המלון שלקח אותנו למלון – נסיעה של כ 1 שעה. (הוא יוצא בשעה 11:15 בבוקר מהיציאה WEST exit.. האוטובוס ימתין ליד כיכר עם פסל בצבע ברונזה. האוטובוס הוא מספר 346 ונושא את הלוגו של המלון Hakone Ashinoko Hanaori)
· הגענו בשעה 13:00
· יצאנו בסיור עצמאי בשעה 14:00
העיר האקונה HAKONE 箱根
העיר “האקונה” נמצאת כ – 100 ק”מ מטוקיו. רוב העיר נמצאת בגבולות הפארק הלאומי פוג’י-האקונה והמפורסם בזכות האזור הפעיל מבחינה געשית, הנופים של הר פוג’י (את הר הפוג’י קשה מאוד לראות בגלל העננות – רק ברי מזל) אגם אש, והמעיינות החמים הרבים שבו.
הר הפוג’י הוא אחד מ”שלושת ההרים הקדושים ” של יפן (יחד עם הר טייט והר האקו) זהו מקום מיוחד ויפה ואחד מהאתרים ההיסטוריים של יפן . בשנת 2013 הוא התווסף לרשימת המורשת העולמית כאתר תרבותי של אונסק”ו . הר פוג’י “שימש השראה לאמנים ומשוררים והיה מושא עלייה לרגל במשך מאות שנים. אונסק”ו מכיר ב-25 אתרים בעלי עניין תרבותי בהאקונה.
גולת הכותרת היא האתרים wakudani הכוללים את הגייזרים הפעילים מבחינה געשית ואת מקדש האקונה על חוף האגם והאגם עצמו.
מומלץ מאוד שטיול להאקונה יהיה ליומיים עם לינת לילה או טיול של יום אחד.
הפעילות הגאותרמית יצרה בהאקונה הרבה מעיינות חמים “אונסנים” . קיימים הרבה בתי מלונות ו”בריוקאנים” מלונות יפאנים הכוללים אונסנים. לידיעתכם, רחצה באונסונים מחייבת הפרדה בין גברים ונשים ורחצה היא בעירום מלא.
בתחתית העליה לגייזרים נמצא אגם אשי (Ashi) שהשייט בו היא חוויה של שייט בין נופים יפים מאוד.
בנוסף, קיים “מוזיאון הפתוח” המציג את יצירותיהם של אומנים רבים ביניהם פיקסו והאמן הישראלי יגאל תומרקין .
המלון שלנו – Hakone Ashinoko Hanaori
המלון נמצא במיקום מעולה ליד האגם ותחנת הרכבל הראשונה טוגנדאי (Togendai) העולה למסלול הגעשי – 5 דקות הליכה. מלון יפה ונוף מקסים של אגם אשי ( (Ashi no ko. ארוחות בוקר וערב מעולות עם מבחר מאכלים גדול. במלון “אונסן” של מעיינות טבעיים, גדול ומפנק גם חיצוני וגם פנימי. סגור בין 10:00 ל-15:00. המקום מעניק חוויה יפנית מיוחדת מאוד לחובבי הספא. לא ניתן להיכנס לאונסון עם קעקועים ולא עם בגד ים…
המלון מספק גלימות של קימונו יאקאטה לגברים ולנשים ללבוש לארוחות ערב ובוקר – מלון מהמם !!
המסלול המעגלי לראות את הר הפוג’י
באמצעות כרטיס Hakone Freepass
המסלול המעגלי כולל כמה 4 תחנות עם 4 כלי רכב שונים שליד כל תחנה יש את כלי הרכב שלוקח אתכם לתחנה הבאה. כלי הרכב הם: אוטובוס, רכבל, קרונית “פוניקולור” (שתי קרוניות על מסילה אחת, שהקרונית היורדת מושכת את הקרונית העולה) ורכבת רגילה.
הכרטיס כולל כניסה חינם לכל האתרים ונסיעה בכלי הרכב. הנסיעה בו חוויה עם אתרים מעניינים ונופים יפים מאוד. בעקרון, אתם אדונים לעצמכם, תוכלו לעשות מסלול זה ביום אחד או ביומיים, לעלות ולרדת לאתר לפי רצונכם וזמנכם. התחנות והאתרים הם:
1. תחנה Togendai – האגם (- (Ashi no ko – שייט באגם.
2. תחנה OWAKUDANI – “עמק הרתיחה הגדולה”
3. תחנה Sōunzan Station – המרפסת של עמק הרתיחה
4. תחנה – המוזיאון הפתוח
המסלול שלנו
תחנתOwakudani “עמק הרתיחה הגדולה”
יצאנו לסיור העצמאי שלנו בשעה 14:00. הלכנו 5 דקות ברגל והגענו לתחנה הראשונה של הרכבל
Togendai שנמצא בסמוך לאגם. מתחנת Togendai נוסעים ברכבל (שתי תחנות) לתחנת Owakudani. הנוף מהרכבל למעלה הוא מדהים הר הפוג’י נמצא רחוק מצד שמאל ואם ראות טובה ניתן לראות אותו.
יורדים מהרכבל והולכים ב“עמק הרתיחה הגדולה” זהו אתר גיאותרמי רואים הרבה מעיינות גופרית הפולטים אדים מהאדמה השמימה שמכסות את האזור אם ריח חזק. ברכות בוץ מבעבעות ברתיחה. “הביצה השחורה” המוצבת באתר נועדה להמחיש שביצים לבנות הופכות לצבע שחור אם יבושלו במי מעיינות חמים (בגלל הגופרית).
תחנה Sōunzan Station – המרפסת של “עמק הרתיחה”
נוסעים תחנה נוספת ברכבל ורואים מעל המרפסת את “עמק הרתיחה” ונוף מדהים של האזור
שייט באגם עם הספינה הפיראטית
חוזרים למטה עם הרכבל לתחנת Togendai לשייט באגם עם הספינה הפיראטית . לפני זה
מצאנו מסעדה טובה לארוחת צהרים. לאחר השייט נחזור לארוחת ערב ולינה במלון שלנו. עולים על ספינה לשייט של כשעה באגם בנוף פסטוראלי ממנה נשקפים ההרים המושלגים מסביב. מהאגם שוב ניתן לראות את הר הפוג’י . הספינה עוצרת בכמה עיירות, שהנוסעים יכולים לרדת ולעלות שוב להמשיך השייט.
המוזיאון הפתוח (Hakone open air museum)
פתוח מידי יום, 9:00 עד 17:00. צריך לפחות שעתיים. מחיר 1,500 יין (לבעלי כרטיס Hakone Freepass – מחיר 1,200 יין).
המוזיאון נפתח בשנת 1969 והוא כולל למעלה 1,000 יצירות אומנות שבנהם: פיקאסו , הנרי מור , טארו אוקמוטו , ורבים אחרים, כמו האומן הישראלי יגאל טומרקין .
המוזיאון מחולק לחמש תערוכות מקורה והוא ידוע בעיקר בזכות אולם פיקאסו ביתן, הכולל כ-300 מיצירותיו של האמן הספרדי. המוזיאון מציע גם פסלים שילדים יכולים לשחק בהם ואמבטיות רגליים למעיינות חמים המוזנים באופן טבעי לאורחים.
המוזיאון המשתרע על פארק של כ-70 דונם הוא גן יפה ומטופח מאוד והכולל פינות חמד כגון גשרים נחלים ועוד. איך נגיע למוזיאון ?
1. מהמלון נגיע ברגל לתחנה Togendai וברכבל ובקרונית “פוניקולור” (שתי קרוניות על מסילה שאחת, שהקרונית היורדת מושכת את הקונית העולה) נגיע לתחנת Gora
2. ממשיכים ברכבת רגילה תחנה אחת.
3. הליכה 5 דקות ומגיעים למוזיאון הפתוח.
טיול ערב “בגינזה”
לאחר שחזרנו מאקונה יצאנו לטיול ערב באיזור “גינזה” שליד המלון שלנו.
האזור תוסס צעירים היושבים במסעדות, בפאבים, ובתי קפה. טיילנו לאורך הרחוב ופגשנו במלון קפסולות – מלון מיוחד ובו תאי שינה עם טלויזייה. שירותים ומקלחות – משותפים. לסיום נכנסנו למסעדה יפנית נחמדה.
אזור גינזה Ginza
הגענו ל “שדרה החמישית במנהטן” – אזור מפורסם, אלגנטי ויוקרתי (יש יגידו בעולם).
השם “גינזה” ניתן לה על שם מטבעת הכסף הראשונה בגינזה (בשנת 1600 לערך). כאן נחווה את המעבר החד ממסורת ופשטות של יפן, ליוקרה וחדשנות.
“גינזה” הוא אזור האופנה והקניות היוקרתי והפופולרי של טוקיו, עם חנויות כלבו עם מותגים בינלאומי, כמו: מיצקושי Mitsukoshi Ginza , בוטיקים, מסעדות, מועדוני לילה, בתי אופנה, תכשיטנים, גלריות לאומנות, בתי קפה, תיאטרון הקאבוקי ועוד.
כאן ממוקמות חברות המפורסמות בעולם, כמו: Ricoh Hankyu , Seibu ו- Matsuya , SONY, Seiko ועוד.
בכל שבת וראשון, משעה 12:00 עד 17:00, הרחוב הראשי באזור Hokoten , ( “גן עדן להולכי רגל”). סגור לתנועת מכוניות, מה שמאפשר לאנשים ללכת בחופשיות. כאן תמצאו אנשים שעושים מופעי רחוב כמו קסמים ונגינה בכלים. כנקודת צילום מפורסמת, כמה חתולים ישנים על שלטים, שבהם אנשים יכולים לשים את החתולים שלהם על השלטים האלה. המיקום בו נמצאים החתולים שונה בהתאם לתקופת השנה.
היכן נבקר ?
· ניתן להגיע לתחנת הרכבת Ginza station – ונתחיל לטייל לאורך הרחוב הראשי גינזה.
· בניין סוני – אחד מדגלי התעשייה היפנית.
· בניין סייקו – שעונים
· בית הכולבו מיצקושי –נבקר בקומת האוכל המדהימה של חנות הכלבו היוקרתית.
· מסעדות, בתי קפה ומועדוני לילה.
· המרחק בין המקומות הנ”ל כ- 200-400 מטר.
בניין סייקו – Seiko House Ginza
מגדל השעון של בית סייקו הנמצא במרכז גינזה הוא אחד הסמלים של גינזה.
חברת השעונים Seiko ידועה בזכות שעוני היד האיכותיים שלה. Seiko מתכננן ומייצרת בעצמה את כל רכיבי השעונים שלה. כאן נביא את תולדות היווסדותה של Seiko ואת סיפור הצלחתו של מיסדיה. בשנת 1881, מייסד סייקו “האטורי” , Kintarō Hattori פתח חנות שעונים ותכשיטים בשם “K. Hattori” בטוקיו. כשהיה בין 13 הוא עבד כשוליית שעונים. הוא הרבה בנסיעות לחנויות שעונים שונות ביפן שבהם פגש בטכנאי מומחה, ושם למד כיצד לתקן ולמכור שעונים. באותה תקופה התחילו ביפן לייצר שעוני יד מבוססים בטכנולוגייה וחלקים מהמערב. בנוסף, הוא פיתח שותפות עם חברות מסחר שונות, דבר שאפשר לו לרכוש מכונות ייצור בלעדיות. החנות של “האטורי” הפכה לפופולרית יותר ויותר בגלל נדירות השעונים המיובאים שהחנות מוכרת, ואשר לא ניתן היה למצוא בשום מקום אחר ביפן. ההצלחה הגוברת אפשרה לו להעביר את החברה לרחוב הראשי של גינזה (טוקיו), שעד היום הוא מוקד המסחר ביפן. בהיות קינטארו בן 31 הוא מונה למנהל איגוד השעונים והשענים של טוקיו וחבר בלשכת המסחר של טוקיו. בשנת 1892, האטורי החל לייצר שעונים תחת השם Seikosha, שמשמעותו “הצלחה” “מעולה”. בשנת 1895, הוא רכש את פינת גינזה ובנה בניין עם מגדל שעון . כדי להפוך אותה לחברה עולמית הוא שינה את שם החברה ל- Seiko . וגם באותה שנה הוא השיק את שעון היד הראשון מתוצרת יפן. בשנת 1929, שעון הכיס Seiko אומץ כשעון הרשמי של נהגי הרכבות הממשלתיות היפניות . כיום, רוב הבניין מאוכלס על ידי חנות הכלבו וואקו, המוכרת שעונים, תכשיטים ופריטי יוקרה נוספים.
בית הכולבו מיצקושי Mitsukoshi Ginza
“מיצקושי” זאת חנות כלבו בת 12 קומות הממוקמת במרכז “גינזה” שמוכרת מותגי מעצבים יוקרתיים. שלוש הקומות התחתונות הן קומות “מתחם האוכל”.
למעשה, “מיצקושי” היא רשת חנויות כלבו בינלאומית שהמטה שלה בטוקיו .
היא נוסדה בשנת 1673 כחנות שמוכרת קימונו מדלת לדלת. עשר שנים מאוחר יותר ב-1683 הם הקימו חנות שבה הקונים יכלו לרכוש סחורה במקום במזומן וגם מינפה את המסחר “בגינזה”. זוהי רשת חנויות הכלבו הוותיקה ביותר ששרדה ביפן. יפן הודתה לה על כך, כשקראה את שם תחנת המטרו “מיצוקושימאה” על שם חנות הכלבו מיצוקושי הסמוכה.
אולמות האוכל מציעים חוויה קולינרית מעודנת שתשאיר לכם רצון להתמכר לכל הצעה מענגת. יעד חובה למבקרים “בגינזה”. לאחר שרכשתם את האוכל תוכלו לעלות לקומה 9 לשבת לאכול ולהנות מנוף היפה – מומלץ מאוד.
בניין סוני (Sony Building)
(כולל מכוניות “ניסן”)
בניין סוני נמצא בקומה 4 של הבניין. יש כאן תצוגה של מוצרי סוני ומוצרים חדשים להשקה. יש תצוגה מרשימה של מסכי טלויזיות, מחשב ועולם הצילום.
תצוגת מכוניות ניסאן
בשתי הקומות הראשונות של בניין סוני קיימת תצוגה של מכוניות חשמליות והחידושים שלהם.
כל המידע כאן הוא בגדר המלצה בלבד. אופן השימוש במידע באחריות המטייל/ת בלבד.יש לבדוק את התנאים ליציאה לטיול, כגון: תחזית מזג האוויר, שעות ביקור, מים ותוואי ההליכה.
לנוסעים בארץ ובחו”ל, החומר נכתב בזמן מסויים. לעיתים יש שינויים בחומר הנכתב, לכן אני מבקש שתדעתכנו בחומר חיצוני טרם נסיעתכם.
טיול מהנה .