חבר ואני, טיילנו שבועיים בקניה שבאפריקה.
המטרה הייתה לראות את המאפיינים באפריקה: כפרים, חופים וביקור בספארי.
כרגיל למדתי, חקרתי את המקומות והשבטים והכנתי תוכנית גדולה ומפורטת.
המקום הטוב ביותר למטרה שלנו הוא אזור מומבסה שבקניה, למעט הספארי המרוחק 170 ק”מ.
בטיסה מהארץ דרך אתיופיה הגענו למומבסה.
קֶניה נקראת רשמית רפובליקת קניה, באנגלית: Republic of Kenya. היא מדינה במזרח אפריקה, הגובלת באתיופיה, בסומליה, בדרום סודאן, בטנזניה, באוגנדה ובאוקיינוס ההודי. המדינה מחולקת ל-47 נפות הנשלטות על ידי מושלים נבחרים. עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר בקניה היא ניירובי. המדינה קרויה על שם הר קניה המצוי בשטחה. אוכלוסיית קניה מנתה באמצע 2020 כ-53.7 מיליון אנשים, האוכלוסייה ה-27 בגודלה בעולם.
אנשים דוברי כושית מצפון אפריקה עברו לאזור שהוא כיום קניה החל משנת 2000 לפנה”ס לערך. סוחרים ערבים החלו להגיע לחוף הקנייתי סביב המאה הראשונה לספירה. בשל קרבת קניה לחצי האי ערב היא הייתה מקום נוח לקולוניזציה, ויישובים ערביים ופרסיים נוסדו באזור החוף. במשך האלף הראשון לספירה, עמים דוברי בנטו ונילוטית נדדו לאזור, והראשונים מהווים כיום כשלושה רבעים מאוכלוסייתה של קניה.
הפורטוגזים היו האירופים הראשונים שהגיעו לאזור שהוא כיום קניה. מגלה הארצות הפורטוגלי, ואסקו דה גאמה, ביקר במומבסה שעל החוף ב-1498. גאמה הצליח להגיע להודו, דבר שאיפשר לפורטוגזים לסחור עם המזרח הרחוק דרך הים באופן ישיר, ללא מעבר בדרכי המסחר העתיקות, כמו דרך הבשמים, שעברה דרך המפרץ הפרסי, הים האדום והנגב. אך ההגמוניה הפורטוגזית לא נמשכה לזמן רב, והתנגדו לה גורמים אירופים – אנגלים והולנדים, וכן מקומיים – בעיקר ערבים מעומאן. עד 1730, הערבים גירשו את הפורטוגזים מהחוף הקנייתי והטנזני.
הקולוניזציה הערבית הייתה משמעותית יותר מזו הפורטוגזית. אף שגם הערבים השתלטו רק על אזור החוף, הם הקימו מטעים והגבירו את סחר העבדים, דבר שהביא לחדירה משמעותית יותר לאזור, וכן העבירו את בירת עומאן לזנזיבר ב-1839. השלטון הערבי על כל הנמלים העיקריים בחוף המזרח-אפריקאי נמשך עד שהבריטים החלו להגביר את השפעתם באזור, תוך ניסיון להפסיק את סחר העבדים. עד שנות ה-80 של המאה ה-19, הגרמנים והבריטים כבר השתלטו על הנמלים ויצרו קשרי סחר עם מנהיגים מקומיים. אולם הנוכחות העומאנית המשיכה להתקיים באזור עד למהפכת 1964. עד היום, קנייתיים ממוצא עומאני הם עשירים יחסית ובעלי השפעה פוליטית באזור החוף של קניה.
קניה ענייה במשאבי טבע, והיא מבוססת בעיקר על חקלאות, המהווה את פרנסתם של כ-75% מאוכלוסייתה, אף שהיא מהווה רק 24% מהתמ”ג. הגידולים העיקריים הם תה, קפה, קנה סוכר, חיטה, תירס, ואורז. מגזר השירותים גם הוא חזק יחסית, וכך גם ענף התיירות המושך רבים לביקורי ספארי.
קניה היא גן עדן לחיות בר. יש שטח משמעותי שמהווה בית גידול לחיות בר. חמשת מיני החיות הגדולות של אפריקה מצויים גם בקניה: האריה, הנמר, התאו האפריקני, הקרנף והפיל. ניתן למצוא גם אוכלוסיות גדולות של חיות בר אחרות בגנים הלאומיים ובשמורות הציד במדינה. שמורות הטבע הגדולות: פארק הלאומי צ’אבו Tsavo (מזרח ומערב) הפארק הלאומי אברדרה ומאסי מארה.
אוכלוסיית קניה מונה כ-53 מיליון בני אדם. כ- 85% מהתושבים הם נוצרים ו 10% מוסלמים.
תוחלת החיים עומדת על כ-67.47 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 3.25 ילדים לאישה.
השבטים בקניה הם: בני קיקויו, ( כ-22%) מן האוכלוסייה, הלוהיה (14%), לואו (13%), קלנג’ין (12%) והקמבה (11%).
יהודים ראשונים הגיעו לקניה בשנת 1899 ובשנת 1913 נפתח בית כנסת ראשון. בין היהודים הבולטים היה ישראל סומן שהיה ראש העיר ניירובי בשנים 1955–1957. כיום מתגוררים במדינה כמה מאות יהודים, רובם ישראלים. מילת נשים בקניה היא תופעה נפוצה במיוחד בין הסומלים.
מתי כדאי לנסוע לאיזור מומבסה והחופים?
העונה המומלצת לנסיעה למומבסה והחופים היא בחודשים דצמבר עד מרץ, ויולי עד ספטמבר, אך העונות העמוסות במומבסה והחופים הן מאמצע דצמבר עד מרץ ובחודשי הקיץ החמים יולי אוגוסט.
מה צריך להביא לטיסה?
1. ויזה
2. תעודת חיסון קורונה
3. תרופות
4. צילום פספורט וויזה
5. צילום כרטיסי טיסה
6. מתאם שקע בריטי
7. כסף
8. טלפון – שהמיקום יפעל
9. כרטיס אשראי
הליך הנפקת הוויזה
דרך אתר האינטרנט eviza kenia – ויזה לשלושה חודשים. תמונה, צילום דרכון + 50$
מידע שימושי
· מטבע – שילינג וסנט – 100 שילינג = 2.62 שקל (פחות מ- 3 שקלים)
· זמן מקומי: כמו בארץ
· קידומת: 020
· מחירים – כמו בכל אפריקה ניתן להתווכח על המחירים.
· ברוב המלונות יש Wifi ,
· בכל מקומות הלינה אסור להשאיר דברים בעלי ערך וכסף מזומן בחדר, אלא רק בכספת של המלון!
· בקניה משתמשים בתקעי שלושת הפינים הבריטיים (220 וולט).
· ים – תופעה של גאות ושפל נפוצה בקניה ולכן זרמות המים יכולות להיות מסוכנות – לכן יש להיזהר בהליכה בחוף.
· מים לשתיה – המים בקניה לא ראויים לשתיה לכן יש לשתות מים מנרליים כולל צחצוח שיניים.
· ללכת תמיד עם עותק של הדרכון והויזה
· לבוש – כדי להימנע מעקיצות יתושים רצוי לבוא עם נעליים סגורות ובגדים ארוכים קלים (זה קייץ).
מלריה ויתושים
הגורם למלריה עקיצה של נקבת יתוש
התסמינים הראשונים של מלריה: עליית חום, צמרמורות, עייפות, כאבי ראש ועוד.
איך להימנע
· לא לשתות מים מהברז כולל צחצוח שיניים.
· בשעות הערב יש להקפיד על לבוש ארוך.
· למרוח משחה נגד יתושים.
קורונה
אין הגבלות או דרישות רק צריך להצטייד בתעודת חיסון
הצטיידות בתרופות
· נגד כאבי ראש וחום.
· נגד שילשולים – כמעט בכל בית מרקחת תמצא “Dia Stop” טבליות אלו זמינות ועוזרות באופן מיידי ואמינות.
· נגד יתושים – תרסיס
· למלריה – תרופה – מלרון (Malarone) – דרוש מרשם של רופא.
· משחה נגד גירודים
· כדורי אלרג’י – נגד אלרגיה
העיירה מטואפה (Mtwapa)
העיירה Mtwapa נמצאת במחוז Kilifi בקניה. והיא נמצאת 25 ק”מ משדה תעופה (45 דקות נסיעה), ו- 16 ק”מ צפונית למומבסה.
מיקומה הטופוגרפי כעיירת חוף לאוקיינוס ההודי והמפרץ שיוצר את “הנחל” (The Creek) עושים אותה לעיירה אטרקטיבית. היא שופעת בחופים יפים ומעניינים ובכפריים קטנים ורבים.
אך אל נא נתבלבל זאת עיר ענייה מאוד עם תשתיות גרועות אך עם תושבים שמחים מאוד.
זאת עיירה היטרוגנית עם אוכלוסייה לא קטנה של תושבים זרים (ישראליים, גרמנים ואיטלקיים). העיירה ידועה בחיי לילה תוססים. יש בה מספר רב של מקומות אירוח, במחיר הוגן, החל מלודג’ים, מלונות ודירות שכורות. עיירה ללא הפסקה – רוב התיירים מבקרים כאן בגלל חיי הלילה והיום הייחודיים כמו דיסקוטקים, ברים ומסעדות.
את היום התחלנו בהליכת בוקר מהמלון דרך הכפרים בואך לחוף הים. כל יום מסלול אחר שבאמצעותם למדתי הרבה על החיים באפריקה. התחלנו בהליכה בשעה 7 בבוקר וחזרנו בשעה 9 בבוקר.
המסלולים כללו כפרים וחופי ים: חוף Mtwapa , חוףCobba cabana וחוף אפריקה, ומה שביניהם, כמו: אומן גילוף בעץ, בית ספר פרטי יסודי (שהחזיר אותי אחורה לתקופת ההוראה שלי. סיפרתי באנגלית לילדים על ישראל).
בחופי הים, התופעה היפה שנגלתה לעין היא “שפל וגאות” ביום אחד המים הגיעו עד החוף, וביום אחר המים מרוחקים כ- 100 מטר מהחוף והסירות שקועות בחול – מראה מדהים.
טווח ההליכה הוא כ – 5 ק”מ. המסלול התחיל מהמלון, דרך חורשה גדולה דרך הכפרים, שם נהגנו לעצור, לשתות תה ולשוחח עם התושבים (2 כוסות תה ושני מאפים במחיר 1.30 שקל).
המשכנו לחופים וחזרה דרך כפר אחר למלון.
בחודש יולי הטמפרטורה כ – 25 מעלות והגשם יורד לפרקים, מנעים את מזג האויר, שוטף ויוצר שלוליות.
חוף אפריקה Beach Africa
חוף מטואפה Mtwapa
חוף קובה קבנה (Cobba Cabana)
חוף שודדי הים PIRATES BEACH
כפר קנאמאי Kanami village
מומבסה (MOMBASA)
מומבסה היא עיר הנמל הימי הגדולה והחשובה בקניה, השוכנת על חוף האוקיינוס ההודי. בנוסף, קיים שדה תעופה בינלאומי. היא השנייה בגודלה בקניה (עיר הבירה ניירובי היא הגדולה מכולם). היא רחוקה כ 450 ק”מ מהבירה ניירובי. רכבת חדשה שנבנתה על ידי הסינים מחברת בין שתי הערים. אוכלוסיית מומבסה מונה כ – 1.2 מיליון תושבים, רובם מוסלמים.
במומבסה יש שני נמלים, אחד ישן ואחד מודרני. הנמל הישן נמצא בחוף המזרחי ומשמש לדיג (לא ניתן להיכנס אליו), והנמל המודרני ממוקם בחוף המערבי ומשמש לשאר הצרכים הימיים.
מומבסה מהווה מרכז תיירותי ותרבותי. בעיר ובסביבתה יש הרבה בתי מלון.
את מומבסה גילו סוחרים ערביים במאה ה-11, ועד מהרה הפכה העיר למרכז מסחר גדול במזרח אפריקה, בעיקר לסחר בתבלינים, עבדים, דוחן, קוקוס ושנהב.
העיר מאייפנת את המצב בקניה: עוני ואבטלה גדולה. אין תחבורה ציבורית מסודרת והתושבים נעזרים בתחבורה פיראטית של: אופנועים, ריקשות ומסחריות.
שוק מקינון (Mackinnon Market )
במרכז מומבסה נמצא שוק התבלינים, הפירות, הירקות וטקסטיל. המסחר בו מאפיין את התרבות של קניה. חלקו נמצא במבנה מקורה וחלקו הגדול נמצא מחוצה לו, בדוכנים ובתושבי העיר המביאים את מרכולתם למכירה.
השוק הוא ססגוני ויפה, שבו המקומיים באים לקניות. בשוק תמצאו תבלינים מאפריקה ומאסיה, פירות טרופיים, כגון: פפאיה, אנונה, מנגו, אננס, פפאיה ועוד. בנוסף, חנות גדולה עם לולי תרנגולות למכירה. בסמוך לשוק נמצאת העיר העתיקה המאופיינת ברחובות צרים וצפיפות רבה כשהעוני צועק לשמיים. בסוף העיר העתיקה נמצא הנמל הישן שלא ניתן לבקר בו אך הים מבצבץ מבעד לשער הכניסה.
מצודת ישו (Fort Jesus)
מצודת ישו היא מצודה פורטוגזית השוכנת בעיר מומבסה בסמוך לעיר העתיקה. המצודה הוקמה בין השנים 1596-1593 במטרה להגן על הנמל הישן של העיר. בשנת 2011 הוכרזה המצודה כאתר מורשת עולמית בזכות היותה אחת הדוגמאות המרשימות והשמורות לאדריכלות הצבאית הפורטוגזית במאה ה-16. כיום נמצא שם מוזיאון.
שדרת זו היא הכביש הראשי של מומבסה העובר ממערב למזרח העיר.
השדרת ידועה בשני זוגות של נבי פיל ענקיים לרוחב כל הכביש.
החטים נבנו לזכר ביקור הראשון של המלכה אליזבת בשנת 1952 במומבסה.
בסמוך לשדרה נמצאת תחנת הרכבת הישנה שגם הביאה את המלכה לשדרה (ניתן לבקר אבל לא ניתן לצלם).
ליד השדרה נמצא גן “Uhuru kenyata” הנקרא על שמו של נשיאה הראשון של קניה. בגן עצי מנגו ועליהם להקות של עטלפי הפירות .
מעבורת לקוני (Likoni Ferry)
המעבורת של ליקוני היא שירות מעבורות על פני נמל קילינדיני המרוחק כ – 500 מטר והמשרתת את תושבי העיר מומבסה ותושבי פרבר היבשתי של ליקוני .
לפחות שתי מעבורות מתחלפות על פני הנמל (בעונה בוערת או בשעות שיא מופעלות מעבורות נוספות), והן מסייעות לחצות את הים, לתושבים הרגליים, וגם את רכבים של התושבים או רכבי מסחר שנושאים סחורות.
המעבורות מופעלות על ידי שירותי המעבורות של קניה (KFS).
בסמוך לנמל קיימת טיילת, וגן יפה עם נקודות תצפית על הנמל והמעברות.
הספארי - פארק הלאומי צ'אבו EAST Tsavo
יצאנו לטיול בין יומיים לספארי “פארק לאומי Tsavo East ” – הספארי הגדול ביותר בקניה. גודלו כמעט כגודל מדינת ישראל.
כל החיות מפוזרות בשטח זה. הם חיים בשמורה כמעט בלי התערבות של מנהלת השמורה, למעט אספקת מים לתוך בארות שהוקמו לצורך זה.
בתוך הספארי קיימים שישה בתי מלון (לודג’) שאחד מהם אנחנו לנו בהם. בחרנו את הביקור בספארי בחודש יולי, כדי לראות את נדידת החיות (חודשים יולי – אוגוסט).
בנסיעה של כ- 170 ק”מ ממקום מושבנו, הגענו לספארי.
מיד התחלנו את המסלול הראשון.
לפני שאתחיל בתיאור, יש לציין שקיים נוהל קפדני לגבי המבקרים בשמורה:
אין לרדת מהרכב. הנהג הוא המדריך. ברכב מותקן רדיו לווייני למצבי חירום.
בנוסף, הרדיו משמש את המדריכים להודיע על מקום הימצאותם של חיות בשמורה ועל כך נדבר בהמשך.
התחלנו את הנסיעה בשמורה הענקית, כאשר אנחנו עומדים וראשינו מבצבץ מבעד לגגון הרכב. הנהג שלנו סטיב, דוהר במהירות בשבילי אדמת חמרה אדומה, הוא דרוך לחפש את החיות. הוא מניע את ראשו מצד לצד כדי לראות חיות ולעצור לידם. לאחר נסיעה של כמה דקות ראינו זוג פילים ענקיים ליד בריכת מים, בהמשך ראינו שלוש ג’ירפות מתחת לעץ, וכך הלאה פה ושם זברות, יענים ועוד. אבל מעל הכול הנוף הפראי של השמורה מתגלה בהדרו – מדהים. שטחים ענקים של השמורה בירוק, שבילים באדום ושמים בכחול, ואנחנו דוהרים ברכב לחיפוש חיות.
כך מסתיימות להן 3 שעות בשמורה הנפלאה.
הגענו למלון היפה בשמורה, לאחר קבלת החדרים ירדנו לארוחת צהריים..
במהלך הארוחה, קבוצת פילים באה להכיר אותנו לקראת השינה בלילה, וקופים שקפצו בבריכה מאושרים מהגעתנו, וברקע הנוף המדהים של השמורה.
מנוחת צהריים עד שעה 4, קפה ועוגה ויוצאים למסלול השני – טיול בשמורה לפנות ערב.
המדריך קשוב לרדיו בה מודיעים על קבוצת אריות שחוצה את שביל הנסיעה. עמדנו על סיפון הרכב, כאשר אנחנו, ועשרות מכוניות דוהרות ליעד האריות. לאחר 8 ק”מ הגענו אך 3 האריות כבר חצו את השביל כשהם גוררים את הטרף-גופת באפולו למקום בטוח להם. עם עדשה של פי 10 בקושי הצלחתי לצלם תמונות.
נשארנו כמה דקות והמשכנו בדרכנו. סטיב המדריך ממשיך לדהור ועיני הנץ שלו מחפשים את החיות. לאחר נסיעה של 20 ק”מ הגענו למחזה מדהים שיירה של זברות חוצה את שביל הנסיעה שלנו. עצרנו, והתגלתה לעינינו תמונה מדהימה, של נחיל זברות באורך 3 ק”מ נודדת למקום אחר ( “יציאת מצריים”).
התחיל להחשיך, ופתאום התגלתה תמונה מדהימה של השמורה – שבילים אדומים ומלמעלה שמיים שחורים אדומים , ומסביב הרי טאיטה –
(taita hills) -נפלא
חזרנו למלון עייפים אך מרוצים (נסענו היום כ-300 ק”מ – כולל כ- 100 ק”מ בתוך השמורה). הנסיעה ברכב בשבילים היא מהירה וקופצנית, הגוף מקבל חבטות ויש לאחוז טוב ברכב כדי לא ליפול.
התקלחנו וירדנו לארוחת ערב כאשר כל המתחם מקבל תפאורה מדהימה של אורות ומדורות באמצע שום מקום, ופילים שבאים ללון איתנו בלילה….
ויהי ערב ויהי בוקר – התעוררנו ליום חדש.
6 בבוקר השכמה, ובשעה 7 לאחר ארוחת הבוקר, יצאנו למסלול השלישי והאחרון.
החיות כמונו קמים רעננים והשמורה התמלאה בחיות, גם הנהג שלנו סטיב דוהר ליעדים שקיבל מהרדיו הלוויני, ואז גילינו שיירה ארוכה של פילים, שלוש אריות מנמנמים שיושבים בחוסר מעש, כמות גדולה של זברות ליד בריכת מים, חיזור של בנות יענה (זכר שחור, נקבה חום). בנוסף, גבעות מחוררות של טרמיטים, קני ציפורים גדולים על העצים, ועוד ועוד.
סיימנו לאחר 3 שעות והתחלנו בנסיעה חזרה למקום מגורינו.
חוויה בלתי נשכחת עם הטבע הפראי והיפה.
האוכל בקניה הוא אוכל בריא ומזין המתבסס על עלות קטנה מאוד. יש ביטוי סוואהלי למנת אוכל בסיסית ופשוטה “לדחוף את השבוע” שהוא “אוכל הישרדות” התלוי במיקום ובהשתייכות האתנית של התושב.
האוכל של השבטים כמו: קיקויו, אמבו, מרו, קיסי וכו’ מבוססים על דגנים המגדלים בעצמם. לעומתם, האוכל של השבטים כמו: לואו וקהילת החוף מבוסס על דגים ופירות ים .
אומנם האוכל הקניתי הוא אוכל בסיסי אבל התבילנים שבו משדרגים אותו לאוכל טעים. התבלינים השימושיים: ג’ינג’ר (גם שימושי בתה), שום, קינמון, כמון, קארי ופפריקה חריפה מאוד (רוב המאכלים הם חריפים במידה).
נביא כאן כמה מהמנות הקלסיות המוגשות בקניה.
כידוע, האוכל הוא חלק חשוב ומשמעותי בחיי. בדרך כלל אחרי הטיול בארץ או בחו”ל אישתי ואני מנסים לשחזר את המאכלים שאכלנו. שואלים במסעדה את המתכון ולרוב קונים את התבלינים או את הכלי המיוחד, כמו קיורטוש ההונגרי ועוד.
“לבשלנים” שביננו אני ממליץ מאוד לנסות לבשל את התבשילים הנראים לכם. ניתן לראות את אופן ההכנה YouTube ובעיקר אצל השף הקנייתי Chef Raphael.
קניה – תבשילים
מרגאוי – שעועית מבושלת
אוגלי – לחמיה קמח תירס – מאכל של פשוטי העם בצק מקמח תירס (מחזק את הגוף).
קוקו צ’ומה – עוף על גחלים.
צפאטי – פיתה
סמבוסק – מרובע או עגול ממולא בעדשים שחורים או בשר .
מאמרי (מאנזוי) – סופגניה חלולה מקמח רגיל מטוגנת.
פילאו – אורז צהוב עם תבלינים מקומיים עם חתיכות קטנות של בשר.
קרנגה – מרק בשר סמיך.
מתוקי – מרק סמיך בשר,תפ’א, כרוב בננות פרא.
קבת– כרוב מבושל
קצ’ומבארי – סלט ירקות הכולל: פרוסות דקות של עגבניות, לולאות בצל אדום, כוסברה קצוצה, שום כתוש מלח ולימון – בדרך כלל תוספת לפילאו.
מתהה – פרי תפוחי אדמה עם בשר וירוקות מבושלים ותבלינים.
מצ’יצ’ה – ירק מבושל תוספת לאורז כמו קל ומנגולד (נהוג לאכול עוגאלי)
סמאקי סתומה– דג עם ירק מבושל (מומלץ עוגלי ואורז).
מנזי – משקה אלכוהולי שמופק גזע עץ התמר.
מטומבה – מעיים של הפרה בתוך מרק סמיך .
קדארי – מרק סמיך של שעועית ו גרגרי חומס.
פוג’ו – עיסת עדשים (כמו פול מדמס) עם לימון וגם פלפל חריף.
פילאו הוא אוכל של תושבי החוף המבוסס על אורז ריחני מתובל וטעים מאוד, עם מעט מאוד של חתיכות קטנות של בשר. התבלין של האורז הוא “פילאו” והוא מורכב מהתבלינים: כמון, הל, קינמון וציפורן.
הגשה – קצ’ומבארי – שהוא שילוב פרוסות של עגבנייה ובצל אדום טריים בתוספת מלח ולימון.
קוקו צ’ומה – הוא מאכל עממי של עוף על גחלים המתובל בקרי, שום וגינג’ר – אנחנו תמיד הזמנו חצי עוף. טעים בטירוף !
בנוסף קיימים: דגים על האש – סאמאקי צ’ומה (samaki choma)
תוספות למנה:
מצ’יצ’ה – ירק מבושל כמו עלי מנגולד או קייל.
אוגלי (Ugali) – לחמיה קמח תירס – מאכל בסיסי בקניה. הוא עשוי מקמח תירס שמוסיפים למים רותחים ומחממים אותו עד שהוא הופך לגוש צפוף של ממרח קמח תירס. הקנייתים דוגלים שהוא אחד מאבות המזון המחזקים את הגוף.
בטומי תורכיה
מרגאוי – שעועית מבושלת
.הגשה – עם כרוב מבושל ואורז
סמבוסק
מרובע או עגול ממולא בעדשים ירוקות או בשר
מאמרי (מאנזוי)
סופגניה חלולה מקמח רגיל מטוגנת.
הגשה : בדרך כלל עם תה
פוג’ו
עיסת עדשים (כמו פול מדמס) עם לימון ופלפל ירוק חריף – פתרון תחליפי לרגישים לפול.
כל המידע כאן הוא בגדר המלצה בלבד. אופן השימוש במידע באחריות המטייל/ת בלבד.יש לבדוק את התנאים ליציאה לטיול, כגון: תחזית מזג האוויר, שעות ביקור, מים ותוואי ההליכה.
לנוסעים בארץ ובחו”ל, החומר נכתב בזמן מסויים. לעיתים יש שינויים בחומר הנכתב, לכן אני מבקש שתדעתכנו בחומר חיצוני טרם נסיעתכם.
טיול מהנה .